מוסדיים: כל מה שרצית לדעת

בפוסט הזה אסביר מי הם המוסדיים, כלומר מה ההגדרה הרשמית שלהם ולמה הם חשובים לי, גם כמשקיע קטן.

רקע:

כדאי רגע לזכור מה תכליתו של שוק ההון. ובכן, מטרת שוק ההון היא לאפשר לחברות לגייס הון. נוח יותר לחברה לגייס עשרות מיליונים מגוף מוסדי אחד מאשר לגייס אלפי שקלים ממיליוני משקיעים פרטיים. רוצה לומר, שמהות המוסדיים היא לרכז כספים של הציבור הרחב ולהשקיע אותו בחברות.

יתרה מכך, שמוסדיים הם הגורם העיקרי בשוק ההון, ולא משקיעים קטנים או אנשים פרטיים עשירים.

הגדרה רשמית:

האמת שלקח לי הרבה זמן למצוא את זה, כל חוק מפנה אותך לחוק אחר. ההגדרה נקבעת בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך, עמוד 82 כאן. אני אחסוך לכם את הפרטים ואומר שבגדול זה קופת גמל, חברת ביטוח או בנק. יש עוד כל מיני. ברוך ה', החוק מלא בהגדרות ופרשנויות לגבי מוסדיים אבל זה לא מעניינינו כאן ומי שמתעניין יכול לקרוא גם כאן.

מאפיינים

אנחנו נתמקד במוסדיים במשמעותו העממית, כלומר, חברות גדולות אשר מנהלות הרבה כסף של הציבור. דוגמאות: הראל (שהיא חברת ביטוח עם זרוע ענפה בשוק ההון) אלטשולר-שחם (שהם מנהלי תיקים גדולים) ובנק הפועלים – שהוא כאמור בנק. להמשך דיונינו חשוב לזכור שמוסדיים מנהלים את כספי הציבור ולכן יש עליהם מגבלות שונות שלמשקיע הפרטי אין.

מכיוון שהמוסדיים מרכזים כספים של הציבור, והציבור אינו מעוניין לסכן את כספו, מחוּיבים המוסדיים לנקוט משנה זהירות בכספים אותם הם מנהלים. מכיוון שיש הרבה חברות בבורסה ולכל מוסדי יש מספר מוגבל של אנליסטים (אנשים שבוחנים מניות שונות) שיכולים לנתח מניות, הרי שכל גוף מוסדי קובע נתוני סף שמניה חייבת לעמוד בהם כדי שהגוף יבחן השקעה בה.

במידה וגוף מוסדי החליט לבחון מניה הרי שהיא מועמדת להזרמת ביקושים גדולים, דהיינו הגוף המוסדי יקבע מחיר שמתחתיו הוא מוכן לקנות כמויות גדולות של המניה, ולכן המניה תעלה לקרבת המחיר הזה. מכיוון שלגוף מוסדי יש אינטרס להרוויח נסיק כי מחיר היעד של המניה גבוהה משמעותית ממחירה הנוכחי בבורסה. מכיוון שלגופים מוסדיים יש סכומי עתק של כסף, נסיק כי גם השקעה "קטנה" תהיה בהיקפים גדולים.

ההבחנה הנ"ל מביאה למסקנה חשובה והיא שמניה שגוף מוסדי עתיד להשקיע בה תעלה באופן משמעותי, ויהיה ניתן למכור גם כמויות גדולות של המניה במחירים גבוהים.

מאפיין נוסף חשוב הינו האופן שבו מוסדיים מוגדרים מבחינת מבנה אחזקות. משקיע מוסדי יכול לקנות גם יותר מ 5% מחברה, להיות מוגדר כבעל עניין אך עדיין מניותיו יחשבו למניות הציבור באסיפת בעלי המניות. דבר זה מקנה לגוף מוסדי המון כוח, מכיוון שהוא יכול "להשתלט על הציבור" ולהפעיל לחץ על בעלי השליטה בחברה, לחלק דיבידנד או לקצץ משכורות של בני משפחה וכדומה. (הרעיון המרכזי כאן הוא שכדי להעביר החלטה משמעותית, שליש מהציבור חייב להסכים. לכן עם מוסדי הוא כל הציבור הוא יכול לקבוע מדיניות בחברה.)

כמשקיע קטן, יש לזכור כי לעיתים מוסדיים יכולים להוות חסם על מחיר מניה בלי סיבה הגיונית. לדוגמא, נניח כי במניה איקס מחזיק, א' השקעות - משקיע מוסדי. מנהל התיקים בחברת א' השקעות מתחלף, והבחור החדש רוצה לפתוח דף חדש לעומת קודמו. הוא מחליט למכור את כל המניות שקודמו בתפקיד החזיק במחיר של המניה בבורסה היום. הוא שם היצעים ומחכה.

במצב כזה, אפילו אם למניה יש כל סיבה שבעולם לעלות, היא לא תוכל לעשות זאת עד שיגיע כוח קניה גדול מכוח המכירה של אותו גורם מוסדי. לכן המשקיע הקטן ימצא את עצמו מחזיק במניה שלא יכולה לעלות.

לסיכום:

תמונה שווה אלף מילים

• ראינו שהמוסדיים מרכזים את כספי הציבור ומשקיעים אותם באופן מושכל בחברות שונות בבורסה.
• הבחנו כי המשקיע המוסדי קונה בהיקפים גדולים ולכן כניסה של גוף מוסדי למניה מסוימת תעלה את מחירה של מניה באופן משמעותי.
• הסקנו כי אם נוכל לאתר מניות שגוף מוסדי עתיד לרכוש אז נוכל ליהנות מעליה משמעותית במחיר המניה. מאידך, אם גוף מוסדי יחליט למכור באחת כמות גדולה מאחזקותיו במניה, אנחנו עלולים להיתקע.