יום שני, 21 בפברואר 2011

מוסדיים, רציו גבעות ואני



בפוסט זה אני אתבונן במניות הגז הספקולטיביות, אלו שהאפסייד שלהם בא מפוטנציאל הרווח מתגלית. אני רוצה להראות איך מבנה האחזקות של המניה, ובפרט העדרם של מחזיקים מוסדיים, מסייעים בניתוח מצב מסוים וקבלת החלטות רווחיות.

הציבור לא מסוגל לנתח את מניות הגז והנפט
אני לא גיאולוג, פיזיקאי או איש תעשיית הנפט. אני עד היום לא יודע מה זה "לוגים”. אין לי מושג איך מנזילים גז, והאם זה כל כך יקר שלא כדאי להוציא גז מהים. קראתי סקר של דויטשה בנק שטען שהרוסים יקנו גז ישראלי בכל מחיר כדי להנציח את התלות האירופית ומאידך טענות שהאירופים עוברים לאנרגיה ירוקה כי נמאס להם מתלותם ברוסים.

מכל זה אני רוצה לומר שלי אין את הידע או את היכולת לנתח חברת גז ובפרט אני לא יכול לקבוע להן מחיר כזה או אחר. ואני לא לבד, רוב רובו של הציבור לא יודע מה זה לוגים, למה צריך להנזיל גז או מה השפעתה של יחסי אירופה המערבית עם רוסיה על שווי הגז.

מי שנמצא במניות הגז זה הציבור, לא המוסדיים.
בגבעות אין מוסדיים, ברציו אין מוסדיים, במודיעין יש להם אחוז בודד. במניות גז ספקולטיביות (כאלו שהפיתוי זה התגלית הפוטנציאלית) אחרות המצב דומה אך נתמקד ברציו וגבעות שהן הכי "מעניינות".
מה שהופך את המניות הללו למניות הזויות היא העובדה שהם מרכזים מחזורי ענק ותנודות עצומות ואין בהם מוסדיים. כלומר מי שקונה או מוכר במניות הללו הינו הציבור, האדם הפרטי ההדיוט.

הציבור קונה מניות כאלו בגלל חלומות ולא בגלל השכל הישר.

על סמך מה קונה הציבור, אני שואל את עצמי? . יש פה אנשים כמו צביקה ברודצקי, שהם לא אנשים כמו ווארן באפט. אני חושב שמניות הנפט והגז נהיו נחלתם של אופטימיים וחולמי חלומות, ולא נחלתם של אנשי השכל הישר.
צביקה ברודצקי
ווארן באפט



וזה לא דבר רע. אולי חלומם יתגשם, אני מאחל להם שכן ואין דבר רע בלהשקיע או להסתכן בשביל חלום. אך מה שחשוב לעניינינו זה שבמניות הללו החלטות המכירה והקניה מבוססות על רגש, על חלום ותקווה, ולא על ניתוח קר רוח.

המצב הנ"ל מוליד תרחיש ייחודי שאני השכלתי לזהות מספר פעמים ולהרוויח ממנו. להלן מאפיינים של עסקאות שביצעתי לאחר שהפנמתי את כל מה שכתבתי למעלה.

  1. הן נפתחו בנעילה של יום רביעי ונסגרו בפתיחה של יום חמישי ובכולם עשיתי תשואה דו ספרתית.

  2. ברקע לעסקה הייתה הודעה מהותית (הדוחות ההזויים של גבעות למיניהם).

  3. הימים שקדמו לעסקה התאפיינו במחזורים גבוהים שגדלו מיום ליום, בתנודות מחירים גבוהות באותו כיוון. כלומר כל יום המניה ירדה אחוז על מחזור שגדל בעשרים אחוז.

  4. בכל אחת מההזדמנויות הללו שאלתי את עצמי, מי מוכר (קונה) בכזאת עוצמה ומה מניע אותו. כל פעם נזכרתי שמי שמחזיק בנייר זה רק אנשים כמו צביקה ברודצקי, ולא אנשים כמו ווארן באפט. כלומר בנייר יש הרבה אנשים לא מתואמים שכל אחד משולהב מהתנודות בימים האחרונים ומההודעה שיצאה או עתידיה לצאת.

  5. בגלל שהציבור מורכב מהרבה אנשים קטנים, כל אחד מתחרה באופן אגרסיבי על ביצוע כלשהו ולאו דווקא על ביצוע במחיר איכותי. (כלומר ישנם הרבה אנשים בפניקה שרוצים למכור ולא משנה באיזה מחיר)

  6. יום חמישי הוא היום האחרון בשבוע המסחר. הרבה סוחרים, סוחרי יום, סוחרי מגמה ודומיהם סוגרים פוזיציות ביום חמישי. לכן כשכל השבוע נייר ריכז תשומת לב וזז בכיוון אחיד באותו כיוון אז יהיו שפע סוחרים שיסגרו פוזיציה בכיוון הפוך (לדוגמא עם כל השבוע הנייר ירד, סביר שגם הצטברו שורטים רבים שיסגרו ע"י קניות גדולות בחמישי). ולהפיך, אם כל השבוע נייר עלה סביר שהצטברו קניות.

סיכום
ניירות בהם אין מוסדיים אך יש פעילות גדולה מתאפיינים בהחלטות מסובבות רגש ולא על סמך שיקולי השכל הישר. מדי פעם נוצר מצב של "גירוי רגשי" גדול בקרב ההמון המשקיע שמביע לפעילות בהולה ולא מתואמת. בתנאים כאלו מצטברות פוזיציות של סוחרים לטווחי זמן קצרים. שילוב הגורמים הללו יחדיו מצביע על מצב קיצוני בשוק שניתן להרוויח ממנו.




5 תגובות:

  1. אני במקרה הזה 'הדיוט' במינוחים שלך, ובכל זאת נדמה לי שיש בעיה מובנית במה שאתה אומר. מצד אחד, יש במקרים האלו פוטנציאל לרווח, כפי שתיארת. מצד שני, יש גם פוטנציאל להפסד גדול - הרי נייר שערכו יורד בהדרגה במהלך שבוע נתון לא בהכרח יתאושש ביום חמישי, יכול להיות שהוא ימשיך לרדת ואפילו יצנח.
    שוב - אין לי ידע בתחום - אבל מעניין אותי מה גורם לך להבחין בין מקרה למקרה, שהרי בוודאי יש פעמים שבסיטואציה דומה (של נושא ספקולטיבי שמאופיין באמונה וכו' כפי שתיארת) הרעיון העדיף הוא דווקא להתרחק מהתעסקות לגמרי, ויותר מזה - מה הופך את הרווח הדו-ספרתי שתיארת למחושב ולא למזל?

    השבמחק
  2. ראשית תודה על הנקודות המעניינות שאתה מעלה.
    אני חושב שהשאלה האחרונה שלך היא שאלה מצוינת. אני חושב שזו הצלחה מחושבת ולא מזל משתי סיבות. הראשונה היא שאני יודע להסביר אותה והשניה היא שאני מצליח לשחזר אותה. אבל אתה צודק, ויתכן שבעסקה בפוזיציה הבאה שאני אפתח אני אפסיד את התחתונים.
    אני מקווה שמלבד הסוגיה הזאת, הצלחת לזהות את הנקודה העיקרית שלי, והיא שניתן וכדאי להתבונן במבנה האחזקות ואופי הפעילים במניה כדי לפרש את התנהגות מחיר המניה.

    השבמחק
  3. אני מאוד אוהב את הניתוחים הפסאודו-פסיכולוגיים לשוק ההון כי למעשה הם מרכיבים את המירב מהתעשייה המטורפת.
    חבל שזה גם תופס לגבי :)
    מאלף, טל!

    השבמחק
  4. טל, כתבת שברציו אין מוסדיים.
    אך רציו נכללת במדדים הבאים:
    ת"א-100,ת"א- 75, כל המניות והמירים, חיפושי נפט וגז, מניות כללי, ת"א כללי.
    תקן אותי אם אני טועה, אבל לכל אחד מהמדדים יש תעודות סל שחייבות לחקות אותם ומוסדיים שחייבים לקנות את תעודות הסל.
    לא כך?

    השבמחק
  5. אכן אתה צודק. עם זאת אני מתעלם מהם משתי סיבות, האחת שאין להם זכות לשיקול דעת והשניה שהיקפם קטן.


    קרנות שמחזיקות לפי הרכב מדדים מחויבות לקנות מניות שנמצאות במדדים בכמות התואמת את משקלם במדדים ולשמור על משקלם היחסי בקרן זהה למשקלם במדד.
    מכיוון שאין להם זכות להפעיל שיקולך דעת (למעשה אסור להם) הרי שאין חשש שמוסדי כזה יבצע "מכירת חיסול" או קניה פתאומית. קניות ומכירות כאלו ידועות מראש ועוד נדון בהם.
    בנוסף, ההחזקות של קרנות כאלו לא גדולות ביחס לנייר. תסתכל על מוסדיים בעלי עניין בחברות אחרות, שי מקרים בהם מוסדיים מחזיקים 20% ויותר מהכמות הצפה. לא כך הוא כאן ולכן הקרנות הללו לא משמעותיות גם מבחינת היקף הפעילות שלהם.

    השבמחק