למה רציו ירדה כשאמרו שיש גז!

בתאריך 29.12.10 רציו נעלה את יום המסחר בעליה של 10%. בסוף אותו היום הודיעה החברה על הצלחת קידוחיה ומציאת כמויות משמעותיות של גז בקידוח "לוויתן”. למחרת רציו ירדה 7.2% ולמחרת 9% נוספים. סה"כ בימי המסחר שבין ה28.12.10 ל03.1.11 ירדה המניה 6% למרות שפרסמה את ההודעה שכל בעלי המניות ייחלו לה. איך ייתכן שמניה יורדת בגלל הודעה כל כך טובה?

בתאריך 1.07.10 הודיעה קמהדע על אישור FDA למכירת תרופה שהיא פיתחה. באותו יום החלה מהלך ירידות שבסופו ירדה המניה 25%. מדוע המניה של חברת חלום, ביום שהגשימה את חלומה, מתרסקת? להלן אציע תשובה לשאלה זאת.

קמהדע של אותם ימים

למה המניה עולה? כמה מילים על סקוויז

בהמשך לדיונים קודמים אודות הגורמים המשפיעים על מחיר מניה , היום אני רוצה לדבר על המושג סקוויז Squeeze. סקוויז הינו מצב בו גורם א' מתחייב לספק מוצר כלשהו וגורם ב' משתלט על כל המלאי במוצר זה. במצב הנוצר גורם א' מחויב לקנות מגורם ב' וגורם ב' יכול לקבוע את המחיר, כי רק לו יש את המוצר.

מי מהקוראים שיודע מה זה למכור בחסר (שורט) ומהי אופציה מוזמן לדלג על הפסקה הזאת . ולאלו שעוד כאן, למכור בחסר (ולהלן שורט) זו טכניקה בה אפשר להרוויח מירידה במחירה של מניה. הרעיון פשוט. היום מניה א.ב. בע"מ נסחרת ב 100 ש"ח, אני חושב שהיא הולכת לרדת מחר. כמו כן לך יש 100 מניות של א.ב. בע"מ ואתה שומר אותם לעוד הרבה שנים. במכירה בחסר אני לווה ממך את המניות שלך, מוכר אותם עכשיו בבורסה, וקונה אותם מאוחר יותר כדי להחזיר לך. אם קניתי את המניה במחיר נמוך מזה שמכרתי אז הרווחתי את ההפרש, כי לך אני מחזיר מניה ולא כסף. להמשך הדיון שלנו מה שחשוב לזכור זה שמי שמוכר בשורט חייב לקנות מניה כדי להחזיר אותה.

באשר לאופציות, זו תורה שלמה ופה אציג את העניין באופן פשוט למדי. לצורך העניין, אופציה היא התחייבות של גורם אחד למכור לגורם אחר מניה במחיר מוסכם מראש. לדוגמא אם אתה מוכר לי אופציה לקנות את מניית א.ב. בע"מ במחיר 150 ש"ח אז אתה חייב למכור לי את המניה ברגע שאדרוש זאת, במחיר של 150 ש"ח.

עכשיו כשאנו יודעים מה זה שורט ומה זו אופציה אפשר ללמוד מה זה סקוויז, וזאת נעשה דרך סיפור. בשלהי 2008 רווחה הדעה שחברה וולקסוואגן בצרות ושמנייתה הולכת לרדת. מסיבות שאני לא יודע, הדעה הזאת הייתה מאוד רווחת בקרב מנהלי קרנות גידור שמכרו בשורט אחוזים גדולים של החברה. להזכירכם, פירוש הדבר הוא שהקרנות הלוו מאנשים אחרים מניות של וולקסוואגן ומכרו אותם בבורסה, בפרט הם התחייבו להחזיר את המניות הללו לבעליהם.

בבוקר אירופאי סגרירי אחד, הודיע חברת פורשה כי היא מחזיקה ב42% ממניות וולקסוואגן, ושיש לה אופציה לקנות עוד 31%. כמו כן הודיעה על כוונתה להגדיל את אחזקותיה בוללקדוואגן ל 75%. עוד לפני כן היה ידוע כי הממשל המקומי של סקסוניה מחזיק ב20% ממניות וולקסוואגן ושאין לו כוונה למכור את המניות.

חשבון פשוט מראה שבין פורשה לממשל נותרו פחות מ 5% ממניות וולקסוואגן בשוק. אבל להזכירכם, מנהלי קרנות גידור מכרו בחסר יותר מ5% מהחברה, ולכן הם צריכים לקנות את הכמות הזאת בחזרה. פורשה יכלה לדרוש לממש את האופציות שלה ומי שמכר את אותן מניות בשורט היה חייב למכור לה אותם. אבל הוא כבר מכר את המניות ולכן היה חייב לקנות אותם קודם. מכיוון שלפתע נוצר ביקוש גדול מאוד (על מנת לסגור את השורט) ומאידך לא היה היצע (כי פורשה וממשלת סקסוניה לא רוצו למכור) אז מחיר המניה נסק.

המצב המעט סבוך הזה הפך את חברת וולקסוואגן, חברה גדולה אבל לא מהגדולות בעולם, לא חברה עם השווי הכי גבוהה בעולם (שווי שוק זה מספר המניות של החברה כפול המחיר של המניה).

מחיר המניה נוסק כמעט פי 5 ביום ההודעה של פורשה. 

אני חושב שהדוגמא הזאת היא קנונית וחינוכית מכמה סיבות. קודם כל ההיקף הכספי הוא אדיר. חשוב יותר, בניגוד לסקוויזים אחרים בהיסטוריה, זה היה סקוויז חוקי. סקוויזים במידת מה נחשבים לדבר של העבר, שכן הרבה מהרגולציה מתמקדת בלמנוע תופעות כאלו (שיחסית קלות להגדרה בניגוד לעבירות ניירות ערך אחרים) אך זו עדות לכך שעדיין ניתן לבצעם ועוד מבצעים אותם.

בבורסה הישראלית אין את רוב האלמנטים שאפשרו את המהלך הנ"ל. למרות זאת הרעיון הבסיסי, יצירת ביקושים ומניעת היצעים, הוא רעיון חוצה גבולות וחוצה בורסות ויישומו תלוי בכושר המנטאלי של מתכנניו.כמשקיעים קטנים, רצוי להשאיר עין פקוחה, האם נייר שאנו בוחנים עלול להיות קורבן של סקוויז, ואם כן האם אנחנו יכולים ליהנות מכך?

FXCM

את FXCM אני מכיר כבר כמה שנים, הייתי לקוח שלהם, השתמשתי בשפע הכלים החינמים שהם נותנים וקיימתי שיח עם הרבה מעובדי החברה. אני אוהב את החברה הזאת כי היא חברה טובה, היא גדלה מהר ובאגרסיביות, האנשים שלה טובים, התחום שלה גדל והיא מובילה בו. לצערי העובדה שהחברה היא טובה לא אומר שהמנייה שלה טובה, ואני אתחיל להתבונן במנייה הזאת כדי לדעת אם זה המקרה.

קצת רקע:

החברה היא ברוקר מט"ח, כלומר היא מאפשרת לאנשים בבית להתחבר לשוק המט"ח העולמי ולקחת בו חלק. או במילים אחרות, היא מביאה את כל הריגוש של הבלקג'ק אל תוך הסלון ונותנת לו תואר מכובד (סוחר מט"ח, לא מהמר), והכי חשוב, הסכום המינימאלי כדי לשחק מאוד נמוך.

זה הקונספט, ואני מנסח את זה במובן הכי חיובי שיכול להיות. ווארן באפט פעם אמר

I'll tell you why I like the cigarette business, It costs a penny to make. Sell it for a dollar. It's addictive . And there's fantastic brand loyalty."

ההיגיון הזה חל גם כאן.

בין כה וכה, FXCM לא ייחודית במוצר שלה אלא באופן ההגשה. בניגוד לחברות מט"ח אחרות היא לא פועלת כעושה שוק, אלא מחברת את הלקוח לשוק הבין-בנקאי. FXCM הצליחה למנף את העובדה הזאת כדי לייצר לעצמה מוניטין של ברוקר אמין בתחום שהוא פרוץ מבחינת הפיקוח.יתרון נוסף של השיטה הזו היא צמצום החשיפה לתביעות משפטיות שמאפיינות את התחום.

יתרה מכך, הם יודעים לשווק. אני מאוד מתפעל מאנשי השיווק שלה, שלא רק שמתקשרים אלי הרבה, אלא זוכרים מי אני, ומה מעניין אותי. אומנם הם לא זוכרים שלסחור במט"ח לא מעניין אותי, אך גם זה יאמר לזכותם. בנוסף הנוכחות שלהם באינטרנט מאוד מרשימה, הם מספקים שפע של מידע איכותי על שוק המט"ח ללקוחותיהם, והרבה מאוד מהמידע הזה זמין בחינם. יש להם עובדים שתפקידם לייצג את החברה בפורומים שונים ברחבי האינטרנט. הנציגים שאני פגשתי היו נעימים ואמינים, ספקו מידע איכותי ולא הטעו את הקוראים. שוב, בתחום שבו הבטחות שווא ושקרים הם מאפיין, מי שמצליח לייצר לעצמו מוניטין כזה יצר לעצמו יתרון גדול.

מבנה האחזקות:

אני שם כאן סייג, אני לא בקיא בשוק האמריקאי, כך שאני לא יודע מה חובת הדיווח וכמה המידע העומד לרשותי עדכני.

יש שתי נקודות מעניינות מבחינת מבנה האחזקות ) קודם כל ש63.32% מהחברה בידי מוסדיים והשני הוא שלבעלי התפקידים והמייסדים אין אחזקות או יש אחזקות של 1 נקוב. אני משתמש במה שכתבתי כאן בשילוב העובדה שהנייר הונפק רק בדצמבר כדי להסיק שהמוסדיים עדיין מאמינים בו, ומאמינים בו בגדול. אבל העובדה השנייה, אי החזקת המקימים, שעדיין עובדים שם, אני לא יודע לפרש. האם הם לא מחויבים לדווח? האם הם שמו את המניות שלהם אצל קרובי משפחה? נראה לי לא הגיוני שהם מכרו את כל החברה ונשארו בעלי תפקידים בה. מי מקוראי שיכול לשפוך אור על העניין הזה יזכה בפרס.

בסופו של דבר, מאז שהניה המנייה קיימת היא יורדת. מעניין להשוות אותה למתחרה העיקרית, Gain Capital ולראות ששתי המניות סבלו בשיעור דומה.

לסיכום, אני חושב שיש טעם להסתכל על המנייה הזאת. היא לא הזויה כמו מניות אחרות, וקשה לי לדמיין מצב של מאות אחוזים תשואה, אבל אני אוהב את החברה באופן אישי ולכן המנייה מושכת לי את העין.

ההודעה האחרונה של גבעות: איך להתייחס

ביזפורטל פרסמו שגבעות הורידה את הערכת שווי החזקות הציבור 560 מיליון דולר ל 49 מיליון דולר.  (אגב, איפה גבעות פרסמה את ההודעה הזאת? זה לא במאיה!)

בהתאם למה שאני כתבתי כאן אני אתאר את התרחיש שאני מחפש ואיך אני אפעל בו.

אני צופה שבתגובה "הציבור יקום בבוקר" וימכור מכירת פניקה. אם ירצה ה' זה יימשך כל היום כך שהסגירה תהייה בנמוך של היום. אם כך יהיה אני אקנה בכל מחיר מחר בנעילה ואמכור בכל מחיר ביום ראשון בפתיחה.

ההיגיון: אין כאן מוסדיים, הכתבה הזאת תעורר פחד רב בקרב הציבור (אולי בצדק) ותהיה מכירת חיסול + הרבה שורטים. במצב כזה אני סבור שביום ראשון יהיו מתחתרים, מחפשי הזדמנויות ומכסי שורט, שיקנו בעוצה כזאת שיהיה כאן רווח. זו דעתי ואם באמת כך המצב יתגלגל כך אני אפעל.

בהצלחה!

מוסדיים: כל מה שרצית לדעת

בפוסט הזה אסביר מי הם המוסדיים, כלומר מה ההגדרה הרשמית שלהם ולמה הם חשובים לי, גם כמשקיע קטן.

רקע:

כדאי רגע לזכור מה תכליתו של שוק ההון. ובכן, מטרת שוק ההון היא לאפשר לחברות לגייס הון. נוח יותר לחברה לגייס עשרות מיליונים מגוף מוסדי אחד מאשר לגייס אלפי שקלים ממיליוני משקיעים פרטיים. רוצה לומר, שמהות המוסדיים היא לרכז כספים של הציבור הרחב ולהשקיע אותו בחברות.

יתרה מכך, שמוסדיים הם הגורם העיקרי בשוק ההון, ולא משקיעים קטנים או אנשים פרטיים עשירים.

הגדרה רשמית:

האמת שלקח לי הרבה זמן למצוא את זה, כל חוק מפנה אותך לחוק אחר. ההגדרה נקבעת בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך, עמוד 82 כאן. אני אחסוך לכם את הפרטים ואומר שבגדול זה קופת גמל, חברת ביטוח או בנק. יש עוד כל מיני. ברוך ה', החוק מלא בהגדרות ופרשנויות לגבי מוסדיים אבל זה לא מעניינינו כאן ומי שמתעניין יכול לקרוא גם כאן.

מאפיינים

אנחנו נתמקד במוסדיים במשמעותו העממית, כלומר, חברות גדולות אשר מנהלות הרבה כסף של הציבור. דוגמאות: הראל (שהיא חברת ביטוח עם זרוע ענפה בשוק ההון) אלטשולר-שחם (שהם מנהלי תיקים גדולים) ובנק הפועלים – שהוא כאמור בנק. להמשך דיונינו חשוב לזכור שמוסדיים מנהלים את כספי הציבור ולכן יש עליהם מגבלות שונות שלמשקיע הפרטי אין.

מכיוון שהמוסדיים מרכזים כספים של הציבור, והציבור אינו מעוניין לסכן את כספו, מחוּיבים המוסדיים לנקוט משנה זהירות בכספים אותם הם מנהלים. מכיוון שיש הרבה חברות בבורסה ולכל מוסדי יש מספר מוגבל של אנליסטים (אנשים שבוחנים מניות שונות) שיכולים לנתח מניות, הרי שכל גוף מוסדי קובע נתוני סף שמניה חייבת לעמוד בהם כדי שהגוף יבחן השקעה בה.

במידה וגוף מוסדי החליט לבחון מניה הרי שהיא מועמדת להזרמת ביקושים גדולים, דהיינו הגוף המוסדי יקבע מחיר שמתחתיו הוא מוכן לקנות כמויות גדולות של המניה, ולכן המניה תעלה לקרבת המחיר הזה. מכיוון שלגוף מוסדי יש אינטרס להרוויח נסיק כי מחיר היעד של המניה גבוהה משמעותית ממחירה הנוכחי בבורסה. מכיוון שלגופים מוסדיים יש סכומי עתק של כסף, נסיק כי גם השקעה "קטנה" תהיה בהיקפים גדולים.

ההבחנה הנ"ל מביאה למסקנה חשובה והיא שמניה שגוף מוסדי עתיד להשקיע בה תעלה באופן משמעותי, ויהיה ניתן למכור גם כמויות גדולות של המניה במחירים גבוהים.

מאפיין נוסף חשוב הינו האופן שבו מוסדיים מוגדרים מבחינת מבנה אחזקות. משקיע מוסדי יכול לקנות גם יותר מ 5% מחברה, להיות מוגדר כבעל עניין אך עדיין מניותיו יחשבו למניות הציבור באסיפת בעלי המניות. דבר זה מקנה לגוף מוסדי המון כוח, מכיוון שהוא יכול "להשתלט על הציבור" ולהפעיל לחץ על בעלי השליטה בחברה, לחלק דיבידנד או לקצץ משכורות של בני משפחה וכדומה. (הרעיון המרכזי כאן הוא שכדי להעביר החלטה משמעותית, שליש מהציבור חייב להסכים. לכן עם מוסדי הוא כל הציבור הוא יכול לקבוע מדיניות בחברה.)

כמשקיע קטן, יש לזכור כי לעיתים מוסדיים יכולים להוות חסם על מחיר מניה בלי סיבה הגיונית. לדוגמא, נניח כי במניה איקס מחזיק, א' השקעות - משקיע מוסדי. מנהל התיקים בחברת א' השקעות מתחלף, והבחור החדש רוצה לפתוח דף חדש לעומת קודמו. הוא מחליט למכור את כל המניות שקודמו בתפקיד החזיק במחיר של המניה בבורסה היום. הוא שם היצעים ומחכה.

במצב כזה, אפילו אם למניה יש כל סיבה שבעולם לעלות, היא לא תוכל לעשות זאת עד שיגיע כוח קניה גדול מכוח המכירה של אותו גורם מוסדי. לכן המשקיע הקטן ימצא את עצמו מחזיק במניה שלא יכולה לעלות.

לסיכום:

תמונה שווה אלף מילים

• ראינו שהמוסדיים מרכזים את כספי הציבור ומשקיעים אותם באופן מושכל בחברות שונות בבורסה.
• הבחנו כי המשקיע המוסדי קונה בהיקפים גדולים ולכן כניסה של גוף מוסדי למניה מסוימת תעלה את מחירה של מניה באופן משמעותי.
• הסקנו כי אם נוכל לאתר מניות שגוף מוסדי עתיד לרכוש אז נוכל ליהנות מעליה משמעותית במחיר המניה. מאידך, אם גוף מוסדי יחליט למכור באחת כמות גדולה מאחזקותיו במניה, אנחנו עלולים להיתקע.  

מוסדיים, רציו גבעות ואני

בפוסט זה אני אתבונן במניות הגז הספקולטיביות, אלו שהאפסייד שלהם בא מפוטנציאל הרווח מתגלית. אני רוצה להראות איך מבנה האחזקות של המניה, ובפרט העדרם של מחזיקים מוסדיים, מסייעים בניתוח מצב מסוים וקבלת החלטות רווחיות.

הציבור לא מסוגל לנתח את מניות הגז והנפט

אני לא גיאולוג, פיזיקאי או איש תעשיית הנפט. אני עד היום לא יודע מה זה "לוגים”. אין לי מושג איך מנזילים גז, והאם זה כל כך יקר שלא כדאי להוציא גז מהים. קראתי סקר של דויטשה בנק שטען שהרוסים יקנו גז ישראלי בכל מחיר כדי להנציח את התלות האירופית ומאידך טענות שהאירופים עוברים לאנרגיה ירוקה כי נמאס להם מתלותם ברוסים.

מכל זה אני רוצה לומר שלי אין את הידע או את היכולת לנתח חברת גז ובפרט אני לא יכול לקבוע להן מחיר כזה או אחר. ואני לא לבד, רוב רובו של הציבור לא יודע מה זה לוגים, למה צריך להנזיל גז או מה השפעתה של יחסי אירופה המערבית עם רוסיה על שווי הגז.

מי שנמצא במניות הגז זה הציבור, לא המוסדיים.

בגבעות אין מוסדיים, ברציו אין מוסדיים, במודיעין יש להם אחוז בודד. במניות גז ספקולטיביות (כאלו שהפיתוי זה התגלית הפוטנציאלית) אחרות המצב דומה אך נתמקד ברציו וגבעות שהן הכי "מעניינות".

מה שהופך את המניות הללו למניות הזויות היא העובדה שהם מרכזים מחזורי ענק ותנודות עצומות ואין בהם מוסדיים. כלומר מי שקונה או מוכר במניות הללו הינו הציבור, האדם הפרטי ההדיוט.

הציבור קונה מניות כאלו בגלל חלומות ולא בגלל השכל הישר.

על סמך מה קונה הציבור, אני שואל את עצמי? . יש פה אנשים כמו צביקה ברודצקי, שהם לא אנשים כמו ווארן באפט. אני חושב שמניות הנפט והגז נהיו נחלתם של אופטימיים וחולמי חלומות, ולא נחלתם של אנשי השכל הישר.

צביקה ברודצקי

ווארן באפט

וזה לא דבר רע. אולי חלומם יתגשם, אני מאחל להם שכן ואין דבר רע בלהשקיע או להסתכן בשביל חלום. אך מה שחשוב לעניינינו זה שבמניות הללו החלטות המכירה והקניה מבוססות על רגש, על חלום ותקווה, ולא על ניתוח קר רוח.

המצב הנ"ל מוליד תרחיש ייחודי שאני השכלתי לזהות מספר פעמים ולהרוויח ממנו. להלן מאפיינים של עסקאות שביצעתי לאחר שהפנמתי את כל מה שכתבתי למעלה.

1. הן נפתחו בנעילה של יום רביעי ונסגרו בפתיחה של יום חמישי ובכולם עשיתי תשואה דו ספרתית.
   
   
2. ברקע לעסקה הייתה הודעה מהותית (הדוחות ההזויים של גבעות למיניהם).
   
   
3. הימים שקדמו לעסקה התאפיינו במחזורים גבוהים שגדלו מיום ליום, בתנודות מחירים גבוהות באותו כיוון. כלומר כל יום המניה ירדה אחוז על מחזור שגדל בעשרים אחוז.
   
   
4. בכל אחת מההזדמנויות הללו שאלתי את עצמי, מי מוכר (קונה) בכזאת עוצמה ומה מניע אותו. כל פעם נזכרתי שמי שמחזיק בנייר זה רק אנשים כמו צביקה ברודצקי, ולא אנשים כמו ווארן באפט. כלומר בנייר יש הרבה אנשים לא מתואמים שכל אחד משולהב מהתנודות בימים האחרונים ומההודעה שיצאה או עתידיה לצאת.
   
   
5. בגלל שהציבור מורכב מהרבה אנשים קטנים, כל אחד מתחרה באופן אגרסיבי על ביצוע כלשהו ולאו דווקא על ביצוע במחיר איכותי. (כלומר ישנם הרבה אנשים בפניקה שרוצים למכור ולא משנה באיזה מחיר)
   
   
6. יום חמישי הוא היום האחרון בשבוע המסחר. הרבה סוחרים, סוחרי יום, סוחרי מגמה ודומיהם סוגרים פוזיציות ביום חמישי. לכן כשכל השבוע נייר ריכז תשומת לב וזז בכיוון אחיד באותו כיוון אז יהיו שפע סוחרים שיסגרו פוזיציה בכיוון הפוך (לדוגמא עם כל השבוע הנייר ירד, סביר שגם הצטברו שורטים רבים שיסגרו ע"י קניות גדולות בחמישי). ולהפיך, אם כל השבוע נייר עלה סביר שהצטברו קניות.

סיכום

ניירות בהם אין מוסדיים אך יש פעילות גדולה מתאפיינים בהחלטות מסובבות רגש ולא על סמך שיקולי השכל הישר. מדי פעם נוצר מצב של "גירוי רגשי" גדול בקרב ההמון המשקיע שמביע לפעילות בהולה ולא מתואמת. בתנאים כאלו מצטברות פוזיציות של סוחרים לטווחי זמן קצרים. שילוב הגורמים הללו יחדיו מצביע על מצב קיצוני בשוק שניתן להרוויח ממנו.